“לפי הניסיון שלי, תרגול תקשורת לא אלימה עם ילדים צעירים זה יותר עניין של מה שקורה בתוכי - איך אני מדבר לעצמי על מה שקורה איתי ועם הילד שלי - מאשר של משא ומתן. עם זאת, אני גם רוצה לבטא במילים את ההבנה שלי לגבי מה שקורה לשנינו, לפחות חלק מהזמן, גם אם אני חושב שהילד שלי לא מבין את השפה, מכיוון שזה עוזר לי להתחבר לרגשות ולצרכים של שניהם. שֶׁלָה, באותו הזמן, עוזר לי להירגע ולמצוא אסטרטגיות שסביר להניח שיעבדו עבור שנינו. אני גם רוצה לדבר בקול רם כי אני חושב שזו הדרך לרכוש שפה ואוריינות רגשית.” (ענבל ערמון, להיות הורים מהלב, עמוד 38)

כאשר לאנשים המשתתפים בסדנאות התקשורת הבין אישית שלי יש בנים או בנות שנמצאים בילדותם או בגיל ההתבגרות, או לעבוד עם הגילאים האלה, בדרך כלל מתעוררים “כן, דרך זו של תקשורת טובה מאוד בין מבוגרים, אבל בוא נראה איך אני אספר לבן/אחיינית/תלמיד/בת שלי…”. אם יש לך זמן, אנו מתרגלים תקשורת עם בנים ובנות באימונים, אם כי לעתים קרובות אני יכול רק לציין הצעות ומחקרים אפשריים. עכשיו יש לנו משאב חדש, שמאפשר לקחת את התקשורת במשפחה לרמה אחרת. זה לא רק פתרון קונפליקטים (זה גם), אלא ליצור סוג יותר אותנטי של חיבור, עמוק ועוצמתי יותר, שמכינה את הילדים בצורה עמידה יותר לחיים.

ברגישות זו כתבה ענבל קשטן את ספרו להיות הורים מהלב. שתפו את מתנות החמלה, חיבור ובחירה, פורסם בשנה שעברה בספרדית על ידי Editorial Acanto. ענבל ערמון, מאמן של תקשורת לא אלימה ואמא לילד, הוביל במשך שנים את עבודתה של תקשורת לא אלימה בתוך המשפחה, במיוחד מאבות ואמהות ועד בניהם ובנותיהם. ענבל נפטרה בספטמבר 2014, אבל המורשת שלו ממשיכה לחיות BayNVC (ארגון שמפיץ תקשורת לא אלימה מאזור מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה, שהיא הייתה מייסדת שותפה שלו) ובכתביו (מלבד הספר הזה, אתה יכול לקרוא כמה מהמאמרים שלו על תקשורת במשפחה באנגלית בכתובת BayNVC). גם הערך הזה בבלוג רוצה להוות תודה ומחווה לחייו ולפועלו.

אני ממליץ על הספר הזה הן למי שמתקרב בפעם הראשונה ל תקשורת לא אלימה ולמי שרוצה להעמיק את התרגול עם ילדים. אני מקווה שאתה אוהב.

חבייר