זה השלים לאחרונה את יום השנה הראשון של הפרסום של הסיפור השפה של עצים של פפה Horno, החבר והשותף היקר שלי ספירלת ילדי ייעוץ (איפה אנחנו עובדים על בעיות בנוגע להגנת הילד). הסיפור הזה, שמפרסם Fineo עריכה ואייר מרטינה Vanda, היו לו מצגות כמה, והראשון היה יריד הספרים מדריד 2015 בשלב זה, כך לפחות זה נראה לי מתאים לזכור עם הבלוג הזה.

פפה מציג בספר כדלקמן:

השפה של עצים על מוות. או ליתר דיוק על חוט של אהבה קושרת משני צדי החיים. הוא מדבר על אנשים שיש להם את הלב מחולק, "חצי על האדמה וחציו בגן עדן", וכתיב עבור ילדים רבים (מי הם ילדים עם חברה וילדים אחרים אלה חבויים מתחת לעור של מבוגרים) שיש להם ליבם.

אני רוצה להדגיש שלושה היבטים אשר ממליצים הסיפור הזה (ובגלל זה כבר נתתי יותר מפעם אחת):

• חשיבותו של גילוי קישור סימבולי עם הנפטר, אשר ניתן לגדל בחיים או לאחר המוות התרחש. לעולם לא מאוחר מדי כדי ליצור טקס שמייצר לנו הצורך בקירבה מי אנו עוקבים בחיים.
• ממד הגוף של אבל, המוצג באופן מבריק ממוקד. ללכת, לנוע סביב השדה, מחוות עם הגוף… זה עוזר לנו פסדי תהליך טובים יותר, ללא קשר לגיל.
• הרוך כי מחלחלת העבודה מזמין אותנו לטפל יחסים בכל מצב של אבל עם כל הילדים: עם מי הם בגיל, ומי לקח הילדים והילדות שלנו מקורה בתוך (ומי גם צריך תשומת לב).

על כל אלה ועוד הרבה יותר הוא ספר כי אני חושב על קריאה מומלצת, ובעיקר כדי שיהיה על היד כאשר הפסדים להתרחש בסביבה.

אני מקווה שאתה אוהב את זה ככל אותי.

חבייר